דברים לעתים קצת זזים
התקבלתי לעבודה שרציתי והייתי מאוד חסרת ביטחון לגבי היכולת שלי להתקבל אליה. אם אני לא אטוס איתו, יש לי איזה חבל הצלה נחמד בינתיים, להיתלות בו. הוא. צריך לכתוב את זה, נדמה שאין ברירה אלא לתעד. הוא הבחור הראשון מזה זמן מה שאני אשכרה מעוניינת לתעד את ההתחלה שלנו, למרות שהסוף די נראה באופק. אז דיברנו לראשונה בקונצרט של המקהלה בשכונה, והוא מצא חן בעיני ורציתי להרשים אותו. למרות שלא היה לי ברור מה הסטטוס שלו, וחשבתי שהוא בכלל בעניין של החברה שאותה הוא בא לראות שרה. הצלחתי להצחיק אותו מדי פעם וזה גרם לי לשמוח. הייתי מודעת לנוכחותו לאורך כל הקונצרט. אבל הייתי אולי עם איליה עדיין, ובדיבור עם זאב שהיה אז יכול להתפתח למשהו רומנטי מאוד בקלות אם הייתי נמשכת אליו. כי הוא באמת זהב הזאב הזה. אחר כך קרה הכל, המלחמה עם איראן וכו, והייתי פוגשת בו מדי פעם, בטיילת. והיינו משוחחים, וצוחקים. אבל חשבתי שהוא מורבידי, וקצת רזה מדי, ולא ידעתי מה הסיפור. ובכלל, הוא לא שלח לי הודעה. אחר כך אני ואיליה הסתיימנו לנו, וזאב התברר כחבר מאוד טוב ותו לא, ואני ראיתי אותו מחנה את הרכב שלו בטיילת באיזה יום והוא היה...